מקור משנה חולין י״ב:ב׳
2 עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. קוֹרֵא זָכָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
פירוש משנת ארץ ישראל על משנה חולין י״ב:ב׳
2 לפי כתב-יד קופמן
3 עוף טמא – כבר התורה משתמשת במונחים "טמא" ו"טהור", פטור מלשלח – אין טעם לצוד עוף טמא, אך ללא קשר לכך מצוות שילוח הקן חלה רק על עוף למאכל, כלומר עוף כשר. עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח – צריך שהאם והביצים תהיינה מהזנים הכשרים. תופעה זו של אימוץ ביצים מתחוללת בעיקר כאשר האם איבדה את הביצים המקוריות ומצאה קן נטוש ובו ביצים של עוף אחר. קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין – המחלוקת אינה נסובה על כשרותו של הקורא; הקורא הוא ממשפחת הפסיונים והוא עוף כשר. הקורא נזכר משום שהוא מקרה חריג שבו לעתים גם הזכר דוגר על הביצים, והשאלה היא האם "אם" שבמקרא היא דווקא נקבה, או גם זכר. ההלכה חוזרת בתוספתא עם תוספות קטנות פ"י ה"י, עמ' 512. בספרי רכח, עמ' 260 נוסף שחכמים חולקים ומוסבר שמהמילה "האם" חכמים לומדים ששילוח הקן חל בנקבות בלבד.